ניתוח פלסטי

תשובה:

יש לתשובה הזו כמה חלקים, אני חושב.

החלק הראשון הוא שניתוח פלסטי באופן כללי, הוא לא דבר פשוט. כלומר- מדובר בפרוצדורה ניתוחית, שיש בה סיכון מסויים, וגורמת נזקים לאורך זמן. אין שום ניתוח ללא סיכון, כך שצריך סיבה ממש ממש טובה לעשות כזה. ולא כמו שאולי מקובל היום, שעושים דברים כאלו בקלות יתירה (אחד המתפללים בבית כנסת שלי סיפר לי שהוא היה בתור למין ניתוח פלסטי בכרחי והיה בהלם מכמויות הנשים שחיכו בתור). כך שהעניין הראשון הוא שצריך סיבה טובה.

החלק השני הוא שבהחלט יתכן ובמצבים נפשיים מסויימים, של בושה עצמית גדולה, של מצוקה נפשית בגלל המראה וכדומה, שבהם זה יהיה מותר. אם יש בזה משום שיפור ההרגשה של המצוקה. עם דגש על מצוקה, על צער גדול ולא על סתם הרגשת אי נוחות. כלומר- אם היה מדובר במום של ממש, ודאי שהיינו מתירים ניתוח כזה. אולם השאלה אם זה ממש מום מבחינת האשה.

בחלק השלישי נוגע לעניינים רוחניים ולקשר שבין המראה לתחושה הנפשית. בכך, כולנו בחברה המודרנית והמערבית, בודאי חולים ולא בריאים. אנחנו ללא ספק נותנים למראה החיצוני ול"הגדרות החיצוניות" של מה יפה ומה לא יפה להשפיע עלינו. ואנחנו, כולנו בעולם המודרני, הרבה יותר מידי עסוקים בחיצוניות. מודל היופי המודרני הוא מאוד בעייתי וגורם הרבה פעמים למשברים אמיתיים. תראי לאיזה מצב מגיעות נערות מסויימות מבחינה אנורקסיה וכדומה. כמובן שהמקרה שלך לא דומה, אולם זה נראה כמה זה עמוק אצלנו. ופעמים רבות, כמו שאמרנו כשלא מדובר במום, התחושה הפנימית של חוסר שביעות רצון והרגשה רעה בגלל מראה חיצוני, קשורים לתחושה פנימית. כלומר- אם אדם ישכנע את עצמו שזה מה שיפה, שאת הכי יפה בעולם, זה יעבוד וישפיע על התחושה. וגם יקרין החוצה. 
זה בהחלט לא קל ואני יודע כמה כולנו מושפעים באמת ממה שרואים בחות ובתקשורת, אולם למדתי, חד משמעית, שכמעט ואין משמעות למראה החיצוני ה"אובייקטיבי", זה תלוי בתחושות ובהקרנה הפנימית.

לכן, אם לא מדובר ממש ב"מום" ובהרגשה שלך שאת ממש ממש סובלת מזה. אני חושב שאין מקום לניתוח כזה. אנחנו יכולים בהחלט לעבוד על עצמנו, שוב ושוב ושוב, ולנסות לחנך את הלב שאת הכי יפה בעולם